כשהגוף מדבר-פנייה לפסיכולוגיה
כתמים אדומים. רופאי העור לא מצאו סיבה רפואית. אמרו לה "את בלחץ, במתח". היא ראתה
בכתמים אות. סימן. היא החליטה לפנות אלי לטיפול.
דיברה על קשיים בעבודה בעקבות שינויים בתפקידה ועל קשיים בחיי האהבה. לאחר מספר פגישות
אמרה שהכתמים בגופה נראים לה בצורה של עננים. אז, אסוציאטיבית, נזכרה ב"עמוד ענן" שליווה
את בני ישראל במדבר. היא התחילה לדבר על הכתמים כאות להשגחה ולשמירה.
כבר לא רק נבהלה ודאגה מהתופעות שבגופה אלא ייחסה להם אפקט של שמירה. זה הרגיע אותה.
ככל שהמשיכה לדבר בטיפול על מכאוביה ומצוקותיה, שהיו נסתרים אף ממנה, נעלמו אט אט
הכתמים. ככל שהיא לקחה על עצמה את האחריות לטפל בקשייה וביקשה לדעת עוד על נפשה,
הרשה לעצמו גופה לוותר על הסימפטום. היא המשיכה בטיפול תוך שחשפה ונחשפה לכאב, לבושה,
לצער ולאכזבה בחייה לצד השמחה והסיפוק.
מניסיוני, פעמים רבות פנייה לפסיכותרפיה הינה בעקבות הדיבור של הגוף. הכאב של הגוף.
כשפרויד כתב על סימפטום (הרצאה 17) הוא ייחס לו משמעות. כתב שלכל סימפטום יש ערך. אמר
שיש לפענח את משמעותו. משמעות אישית וייחודית עבור כל אחד.
בהמשך כתביו של פרויד (הרצאה 23) כתב שהסימפטום אינו מחלה. ולכן אין אנו מכוונים בטיפול
להעלמתו. הסימפטום משתנה במהלך הדיבור בטיפול. עוד כתב שהסימפטום הוא פרי סכסוך הנטוש
על צורת סיפוק הליבידו. הוא פשרה של שני כוחות שנפגשים. האחד, הליבידו שלא בא על סיפוקו כי
המציאות דחתה זאת והשני, שמסרב לנסיגת הליבידו. (לבידו הינה האנרגיה של הדחפים הכרוכים
בכל מה שנכלל במושג האהבה : מתוך לפלאנש ופונטאליס)
מכאן שבסימפטום עצמו יש סיפוק. זה אמנם נשמע אבסורד. הרי בדר"כ אנשים מתלוננים על
הסימפטום שלהם. מגיעים לטיפול כי הסימפטום גורם לסבל... אך למעשה יש בו סיפוק גם אם סיפוק
שונה ממה שאנו רגילים לצפות.
בתחילת הוראתו, לאקאן (פסיכואנליטיקאי) התייחס לסימפטום כסמלי, כלומר הסימפטום מתפוגג
כשהסובייקט מסכים עם אמת מסוימת, עם אמת מפרשת. לאקאן ראה את הסימפטום כאמירה.
הסובייקט "רוצה לומר" משהו. בטיפול מפענחים אותו. "קוראים" אותו. יש לו מובן. עם זאת, בהוראתו
האחרונה לאקאן ראה את הסימפטום כממשי ביסודו. כאירוע גופני של התענגות.
(מתוך " הסמפטום הלאקאנייני" מילר, 2010)
כניסה לטיפול בשל כאב ואי נחת בשל סימפטום גופני פותחת פתח לעולם הנפש, לרבדים המודעים
והלא מודעים. מאפשר לדעת משהו על ההוויה שלנו, על האיווי והתשוקות בחיים. אם כך, למרות
הרצון להיפטר מהסימפטום חשוב להקשיב לו. להאמין לידע שרשום בו. לדבר בטיפול כך שיתברר
מה גלום בו שיכול להיאמר ומה כבר לא ניתן לפיענוח והינו ההתענגות שבממשי.
